מה בין הרגש לקוגניציה? שאלת מיליון הדולר.
אבל התשובה היא באמת די פשוטה.
הקשר הוא הדוק.
בכל גיל ובהמון סיטואציות יומיומיות המצב הרגשי שלנו משפיע על התפקוד הקוגניטיבי - לטובה ולרעה.
דמיינו את עצמכם ביום שבו אתם מאוד מאוד נרגשים, נניח לפני אירוע גדול ומשמח.
ואז חשבו על עצמכם, באותו יום ממש, יושבים ומנסים למלא טופס למס הכנסה.
איפה הראש שלכם באותו רגע?
האם אתם מצליחים "להתעלם" מהמחשבות על האירוע המשמח ולהתרכז כל כולכם בטופס?
לא בטוח בכלל.
יכולת הקשב שלנו היא היכולת להתרכז במשימה ספציפית ולא להיות מוסחים,
וכשאנחנו חווית רגשות חזקים או חושבים מחשבות שמעוררות אצלנו רגשות חזקים - הקשב שלנו מושפע מאוד.
כבר לא כל כך קל להתרכז בטופס המשמים, פשוט כי יש לנו דברים הרבה יותר מעניינים להתעסק בהם!
עוד דוגמה: דמיינו את עצמכם, בעבר או בהווה, מגיעים לבחינה סופר-קריטית: מבחן פסיכומטרי, מבחני לשכה, מבחנים פסיכוטכניים לקראת עבודה נחשקת…
במעמד הזה מפלס הלחץ והחרדה מרקיע שחקים.
מכירים את זה שאתם מתבלבלים ולא בטוחים שעניתם את התשובה הנכונה?
או שברגע האמת התשובה לשאלה שהתכוננתם עליה חודשים מראש פשוט לא נשלפת?
או במקרה הממש גרוע - אתם בבלק אאוט מוחלט ולא מצליחים לענות?
גם זו דוגמה קלאסית להשפעת המצב הרגשי על התפקוד הקוגניטיבי, במקרה הזה - על תהליך שליפת המידע מהזיכרון.
לצערנו, המציאות הנוכחית מובילה לכך שרבים מאיתנו חווים בשנה האחרונה רגשות שליליים כמו חרדה, פחד, עצב, ייאוש.
ובמקביל, אני שומעת מסביב המון אנשים במגוון גילאים שמדברים על כך שהם נתקלים בקשיים קוגניטיביים:
קשיים בשליפת מילים או שמות, קושי להתרכז, קושי לזכור פרטי מידע ועוד ועוד.
בני ובנות הגיל השלישי שאני פוגשת מספרים שבתקופה האחרונה התדירות של הקשיים האלו עלתה באופן משמעותי,
וזה כשלעצמו גורר תחושות קשות של חשש, פחד מהדרדרות תפקודית, ביקורת עצמית ועוד ועוד.
החיבור בין שני ההיבטים - הרגשי והקוגניטיבי - הוא לא טריוויאלי עבור רובנו,
אבל מהרגע שאנחנו מבינים את הקשר ומתחילים להיות מודעים אליו,
אנחנו מצליחים לשים לב לסיטואציות בהן ההשפעה של הרגש על התפקוד הקוגניטיבי היא בלתי נמנעת.
אגב, יש גם צדדים חיוביים לעניין: מחקרים מצאו שכאשר אנשים נמצאים במצב רגשי חיובי, יש שיפור ביכולות הקשב והזיכרון שלהם!על כך ארחיב בפוסטים הבאים.
מה אפשר לעשות עם זה?
א. להיות מודעים להשפעה ההדדית בין הרגש לקוגניציה, ולנסות לזהות האם הקשיים בזיכרון, בריכוז, בקבלת ההחלטות ועוד קשורים למצב הרגשי שאנחנו נמצאים בו כרגע?
ב. לא להילחם בתחושות וברגשות שעולים. כאשר אנחנו מוצפים ברגשות שליליים כדאי לחשב מסלול מחדש ולבחור לבצע משימות שדורשות פחות משאבים קוגניטיביים.
ג. אם אתם חשים לאורך זמן רגשות שליליים שמציפים אתכם ופוגעים בתפקוד הקוגניטיבי או היומיומי, כדאי לחפש עזרה מאיש/אשת מקצוע. למשל, טיפול נוירופסיכולוגי הוא טיפול שניתן ע"י פסיכולוג/ית שיקומי/ת ובו מושם דגש על הקשר בין הרגש לתפקוד הקוגניטיבי. מוזמנים ומוזמנות לשתף בתגובות לפוסט:
האם יצא לכם/ן לחוות את ההשפעה של הרגש על הקוגניציה?
מהן הדרכים שמסייעות לכם/ן להתמודד בזמן אמת עם הקשיים?
Коментарі